החלטה בתיק בש"א 635/06

1.       המנוח מיכאל נמירובסקי ז"ל היה עובד המשיבה מס' 4 (להלן - "חברת החשמל") ובתאריך 31.7.02 מצא את מותו, בעטיה של תאונת עבודה מצערת.

          לכאורה, מותו המצער של מיכאל נגרם כתוצאה ממכת חשמל, שקיבל בעת שעסק בחיבור בניין שזה עתה נבנה לרשת החשמל. בעת שאירעה התאונה, עמד מיכאל בתוך מתקן דמוי סל, שהורם אל-על על ידי מנוף שהיה מותקן על גבי משאית.

2.       המבקשים בבקשה שלפני הם עזבונו של מיכאל ובני משפחתו, שהיו סמוכים על שולחנו (אלמנתו, בתו ואמו) (להלן - " התובעים"), ובתביעה שהגישו טוענים הם, כי המשיבים אחראים לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם, בין אם אלה שנגרמו להם כיורשי המנוח ובין אם אלה שנגרמו להם בהיותם סמוכים על שולחנו.

3.       בשל נסיבות התאונה, התביעה הוגשה כתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, ולחילופין, למקרה שייקבע שאין מדובר בתאונת דרכים, כתביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

4.       אירוע התאונה נחקר על ידי מפקח עבודה מטעם משרד העבודה והרווחה וכן על ידי משטרת ישראל. בסיום חקירת המשטרה הועבר החומר שנאסף לפרקליטות מחוז חיפה, שם הוחלט כי לא נמצא מקום להעמיד אדם לדין פלילי בעקבות האירוע.

          בנוסף לחקירת המשטרה ומפקח העבודה, נחקרה התאונה על ידי ועדת חקירה פנימית שהוקמה על ידי מנכ"ל חברת החשמל.

5.       ב"כ התובעים דרשה מב"כ המשיבים 1 עד 4 (להלן - " הנתבעים"), כי ימציא לידיה העתק מדו"ח החקירה הפנימית, ואולם ב"כ הנתבעים טען לחסיון דו"ח זה. הסירוב לגלות הדו"ח נומק בכך שהדו"ח הוכן מתוך ציפייה להליכים משפטיים. נוכח עמדת הנתבעים, הגישו התובעים הבקשה שלפני, בה הם עותרים להסרת החיסיון מדו"ח ועדת החקירה הפנימית, וכן להסרת החיסיון מהפרוטוקולים של ישיבות הועדה, הכוללים אף את העדויות שנגבו מעובדי חברת החשמל שהעידו לפניה, וכל מסמך הנוגע לבדיקה הפנימית שנערכה (להלן - " המסמכים").

6.       לטענת התובעים, אין להחיל חיסיון על המסמכים, שכן הם הוכנו לצורך הפקת לקחים בעקבות התאונה שארעה, ומטרה זו אינה מבססת קיומו של חסיון. להשקפת התובעים, חשיפת המסמכים נחוצה לשם גילוי האמת, שכן חקירות המשטרה ומשרד העבודה אינן ממצות והן מבוססות על מידע חלקי בלבד שהועבר אליהם מחברת החשמל. לפיכך, לטענת התובעים, יש צורך בגילוי המסמכים כדי שניתן יהיה לרדת לחקר האמת. התובעים מוסיפים וטוענים, כי גילוי המסמכים מתחייב אף מכך שחברת החשמל היא רשות ציבורית, ולפיכך חלות עליה הוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998, והעקרונות שנקבעו בפסק הדין שניתן בעע"ם 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה ואח' נ' הוצאת עיתון הארץ ואח' (פורסם ב"דינים ועוד ..").

7.       הנתבעים מתנגדים לבקשת התובעים. לטענתם, המסמכים נערכו מתוך ציפייה להליכים משפטיים ולכן חל עליהם החסיון החל על מסמכים אשר הוכנו לקראת משפט. בעניין זה מציינים הנתבעים, כי הם מוכנים להעמיד את דו"ח החקירה הפנימית לעיונו של בית המשפט, ולעיניו בלבד. הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי העובדה שהדו"ח הוכן גם במסגרת נוהל "ועדות לחקירת תאונות עבודה" לא רק שאינה פוגמת בחסיון זה, אלא אף מהווה נימוק נוסף המצדיק את אי הסרת החסיון. הפקת לקחים ע"י ועדות חקירה פנימיות, נועדה לשם מניעת תאונות חוזרות ונשנות בעתיד, ולשם כך, יש צורך בשיתוף פעולה מלא מצד הנחקרים, אשר יושג רק באם יוסר החשש מליבם כי דבריהם בפני הועדה עלולים לשמש נגדם בעתיד.

          לדעת הנתבעים, הותרת החיסיון על כנו לא תפגע ביכולת לרדת לחקר האמת, שהרי התאונה כבר נחקרה לעומקה הן על ידי  המשטרה והן על ידי משרד העבודה והרווחה.

8.       הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי מאחר וטענתם העיקרית של התובעים היא, שהתאונה היא תאונת דרכים, אין כל הצדקה להסרת החיסיון, ולהלכה שנפסקה בעע"ם 9135/03 המועצה להשכלה נ' עתון הארץ, אין תחולה על העניין שלפנינו, שכן שם היה מדובר בהחלטות שניתנו על ידי רשות ציבורית, ואילו במקרה שלפנינו מדובר במסקנות ופרוטוקולים של וועדת חקירה שהוקמה מתוך צפייה להליכים משפטיים שיינקטו נגד חברת החשמל.

9.       מסמך אשר הוכן לקראת הליכים משפטיים תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים, נהנה מחיסיון, וזאת כדי לאפשר לצד שערך את המסמך, בין אם הוא תובע ובין אם הוא נתבע, לאסוף את החומר הדרוש לו באין מפריע (וראה: ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1), 169). חסיון זה אינו חל על מסמכים שהוכנו בגדר פעולתו הטבעית והרגילה של אדם (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4), 54), אלא חל רק על מסמך שהמטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט. מסמך שהיה נערך בין כך ובין כך אינו מסמך חסוי רק משום כך שקיימת אפשרות שתהיה לו תרומה כלשהי לקראת הליכים משפטיים צפויים (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' עפרה גלעד ואח', פ"ד מט(2), 516).

10.     לשאלות המתעוררות בבקשה שלפני פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא יש להכיר בזכותו של צד למשפט לחיסיון על חומר שהוא מכין לקראת הליכים משפטיים שהוא צופה שייפתחו נגדו, ומאידך גיסא, יש לתת משקל ראוי אף לצורך לרדת לחקר האמת ולהבין מה גרם למיכאל לקפח את חייו, קל וחומר, כאשר מדובר בגוף ציבורי כמו חברת החשמל, החוסה תחת מטריית ה"דואליות הנורמטיבית".

11.     הועדה הפנימית הוקמה על ידי חברת החשמל על פי נוהל "ועדות לחקירת תאונות עבודה" הקיים אצלה. מההתכתבויות שצורפו לתגובת ב"כ חברת החשמל עולה, כי הוועדה החלה פעולתה בגביית עדויות של עובדי חברת החשמל רק לאחר שקיבלה את אישור המשטרה לכך שהמשטרה סיימה את חקירתה. ניתן להביא בחשבון שני מניעים עיקריים להקמת וועדת חקירה פנימית מעין זו. המניע הראשון הוא הצורך להפיק לקחים ולמנוע תאונות עבודה בעתיד. הטעם השני, הוא לאסוף את החומר הדרוש על מנת לאפשר לחברת החשמל להתגונן כראוי במשפט. כיוון שהדו"ח לא הועמד לעיוני, ובשלב זה אין אני מבקש לעיין בו, אינני מוציא מכלל אפשרות ששתי המטרות שהזכרתי, הן המטרות העומדות בבסיס פעולתה של וועדת החקירה הפנימית.

          תשאל עתה השאלה, האם ניתן לקבוע, שאחת משתי המטרות הנ"ל היא מטרה דומיננטית והשניה מטרה שולית.

11.     ב"כ חברת החשמל טען בתגובתו לבקשה, כי ברישא לדו"ח הוועדה נרשמה הפסקה האומרת, כי "הוועדה התכנסה כדי לחקור את התאונה מתוך צפייה להליכים משפטיים. מטרתה העיקרית של הוועדה הינה כי חומר החקירה שתאסוף, ישמש כולו את עורכי הדין והיועצים המשפטיים של החברה בהכנה של הליכים אלו וניהולם". ב"כ חברת החשמל מסכים, כי אין די בהצהרה זו כדי ליצור את החיסיון הנטען על ידי חברת החשמל.

          אין בידי הכלים לקבוע, כי הפסקה המצוטטת על ידי ב"כ חברת החשמל בתגובתו לבקשה, ריקה מתוכן ואין מאחריה אלא עצתו של יועץ משפטי מלומד, שנועדה לבסס את טענת החיסיון. עם זאת נראה לי, כי לפחות בשלב זה יש לקבל את הדברים כפשוטם, ולהניח, כי המניעים הדומיננטיים לפעולתה של וועדת החקירה הפנימית היו לאסוף את החומר הדרוש להליכים המשפטיים שחברת החשמל צפתה כי ייפתחו נגדה, ואלה טעמי:

(א)     ככל שהדברים אמורים בצורך להפיק לקחים, הרי שכאמור, התאונה נחקרה אף על ידי מפקח עבודה מטעם משרד העבודה. על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד - 1954, ל"מפקח עבודה" מסורות כל הסמכויות "לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה" (סעיף 3(3) לחוק), וכן מסורות לו כל הסמכויות לחקור כל אדם (סעיף 3(4) לחוק). למפקח עבודה אף סמכות ליתן למפעל "צו שיפור" (לפי סעיף 8א' לחוק), דהיינו, צו שיחייב את המחזיק במקום עבודה לקיים כל "הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם".

          לדעתי, אחת המטרות העיקריות של מנגנון הפיקוח לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, היא להפיק לקחים לצורך תיקון ליקויים שגרמו לתאונת עבודה, ונראה כי מטרה זו מוצתה בחקירת התאונה על ידי מפקח עבודה.